לפגוש את ישוע

¹⁴ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃

¹⁵מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃

¹⁶ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃

¹⁷ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃

¹⁸ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃

¹⁹ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃

²⁰ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃

¹ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃

²וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃

³וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃

⁴מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃

⁵והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃

⁶ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃

⁷אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃

¹⁶כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃

¹⁷כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃

¹⁸המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃

¹⁹וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃

²⁰כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃

²¹אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃

¹ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

²ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃

³אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

⁴אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

⁵אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃

⁶אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃

⁷אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃

⁸אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃

⁹אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃

¹⁰אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

¹¹אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃

¹²שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃

²⁵והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃

²⁶ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃

²⁷ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃

²⁸ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃

²⁹והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃

³⁰ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃

³¹ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃

³²וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃

³³ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃

³⁴ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

³⁵ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃

³⁶ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃

³⁷ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

¹אנכי הגפן האמתית ואבי הוא הכרם׃

²כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃

³אתם כעת מטהרים בעבור דברי אשר דברתי אליכם׃

⁴עמדו בי ואני בכם כאשר השריג בל יעשה פרי מאליו אם לא יעמד בגפן כן גם אתם אם לא תעמדו בי׃

⁵אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃

⁶איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃

⁷והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חפצכם תשאלו ויעשה לכם׃

⁸בזאת נכבד אבי בעשותכם פרי לרב והייתם לי לתלמידים׃

⁹כאשר אהבני אבי אהבתי אתכם גם אני ואתם עמדו באהבתי׃

¹⁰אם תשמרו את מצותי תעמדו באהבתי כאשר שמרתי גם אני את מצות אבי ועמדתי באהבתו׃

¹¹את אלה דברתי אליכם בעבור תהיה שמחתי בכם ותמלא שמחתכם׃

¹²הנה זאת מצותי כי תאהבון איש את אחיו כאשר אהבתיכם׃

¹³והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

¹⁴והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

¹⁵ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

¹⁶ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

¹⁷ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

¹⁸ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

¹⁹ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

²⁰ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

²¹ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

²²והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

²³ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

²⁴וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

²⁵ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

²⁶הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

²⁷ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

²⁸ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

²⁹ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

³⁰ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

³¹ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

³²ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

³³ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

³⁴האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

³⁵ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃